טנזניה

על הקבוצה - השנה הגיעו לראשונה 100 סטודנטים מטנזניה, בגילאי 21-28. רובם נוצרים, מיעוטם מוסלמים ועוד מספר רומנן-קתוליים ושבתיים. לרובם רקע חקלאי מעשי והם בוגרי לימודי תואר או דיפלומה בחקלאות, גידולי שדה, פירות ובע"ח ונושאים הנושקים לה.  משרד החוץ הישראלי מקנה חשיבות רבה לשיתוף הפעולה עם מדינה זו, וסטודנטים מטנזניה כבר לומדים במרכזי משתלמים אחרים בישראל. בסוף אוגוסט  ובתחילת ינואר הגיעו ל AICAT משלחות מכובדת ממשרד החקלאות הטנזני ומשגרירות טנזניה ברמת גן. הסטודנטים מגיעים מאוניברסיטאות שונות. 
על המדינה - הרפובליקה של  טנזניה  היא מזרח אפריקה,  מצפון היא גובלת בקניה ובאוגנדה, ממערב ברואנדה, בורונדי וקונגו, ומדרום בזמביה, מלאווי ומוזמביק. במזרח נושקת המדינה לאוקיינוס ההודי. הרפובליקה הוקמה כאיחוד של טנגניקה וזנזיבר. בשנת 1996 נבחרה העיר דודומה כבירתה הרשמית של טנזניה במקום דאר א-סלאם, אם כי רבים ממשרדי הממשלה נותרו בדאר א-סלאם. בראש המדינה עומד הנשיא, סמיה סולוהו. השפות הרשמיות הן אנגלית וסוואהילית.
אוכלוסיית טנזניה מונה כ- 63 מיליון נפש, רובם נוצרים, עם מיעוט מוסלמי גדול ועוד קבוצות אתניות נוספות.   צפיפות האוכלוסיה אינה מאוזנת- נעה מאדם אחד לק"ב במדבריות, 51 איש לק"מ באיזורים בהם יש השקייה, ועד 134 איש לקמ"ר בזנזיבר.  מסביב לימות קיימת צפיפות גבוהה של אוכלוסיה, הנשענת על דגה מהימה.  זו אחת מהארצות העניות בעולם, מקום 163 בעולם במדד הפיתוח האנושי.
גיאוגרפיה ואקלים - בטנזניה סוגי אקלים שונים, בעיקר אקלים טרופי יבש,  הקרבה לקו המשווה יוצרת אקלים ממוזג, ואין הבדלים באורך היום בין העונות. במדינה נמצא הר קלימנג'רו (הגבוה באפריקה) , ישנם מספר איים, כגון איי זנזיבר, והיא כוללת את ימת ויקטוריה הגדולה בימות אפריקה. טנזניה עשירה במשאבים טבעיים, ומים מהווים מרכיב קריטי בכלכלה, מאחר והם הבסיס לחקלאות הטנזנית. מקור המים הוא הימות, האגמים, מי תהום ובארות. 

חקלאות - תנאי הטופוגרפיה והאקלים מגבילים את שטח האדמה הניתנת לעיבוד ל-4% משטח המדינה (שליש מהשטח הנו צחיח או צחיח למחצה), אך הכלכלה מבוססת בעיקר על חקלאות (חצי מהתל"ג, 85% מהיצוא ומעסיקה 90% מכוח העבודה). הגידולים העיקריים הם  אורז, חיטה, תירס, בטטות, קנה סוכר, בננות, קאסווה, שעועית, חמניות- במיוחד כמזון לבע"ח. התעשייה כוללת בעיקר עיבוד של מוצרי חקלאות. רוב החקלאות אינה מתבססת על השקיה, היא לצריכה עצמית ומשפחתית, ומעט מופנה לסחר ותעשייה. האתגרים הגדולים של החקלאות במדינה נובעים משינויי האקלים והשינוי בדפוסי המשקעים, בצורות, שטפונות, שינויי טמפרטורה וטכנולוגיה חקלאית ירודה.

הקשר עם ישראל - בעקבות מלחמת יום כיפור ובהשפעת החרם הערבי ניתקה טנזניה את יחסיה עם מדינת ישראל, וב- 1988 כשיאסר עראפת הכריז על הקמת מדינה פלסטינאית, טנזניה הכירה במדינה זו. משנת 2017 חל שדרוג ביחסים בין המדינות, וכיום לטנזניה יחסים דיפלומטים טובים עם ישראל. מתקיים שיתוף פעולה נרחב בנושאים תיירות, מסחר וחקלאות ועוד.  שגרירות ישראל בקניה, ניירובי , אחראית על הפעילות בטנזניה. בטנזניה קהילה יהודית המונה כ- 15 איש. ממשלת ישראל רוחשת חשיבות מיוחדת ליחסים עם טנזניה, החברה באיחוד האפריקאי, בו מכהנת ישראל כמשקיפה מהצד 
לידיעה כללית

• המים בברזים  בטנזניה אינם ראויים לשתייה
• מדיניות הסמים בטנזניה היא מחמירה וכרוכה בעונשים כבדים
• דג נסיכת הנילוס, דג טורף, ויקינטון המים הובאו לימת ויקטוריה באופן מלאכותי ופגעו במערכת האקולוגית , בתחבורה, בדיג ובייצור החשמל בימה.
• בני טנזניה לא נוהגים לדבר ישירות- במקום לבקש עזרה הם יכולים לספר סיפור ארוך ושבסופו טמון רמז לבקשתם. הם גם מצפים שיפנו אליהם בצורה דומה ולא יגשו ישר לעניין מבלי להסביר את הרקע לבקשה.
• גברים לא נוהגים לקלוע את שערם בצמות, המרמזות על הומוסקסואליות- שעדיין נחשבת טאבו בטנזניה
• בני טנזניה רוחשים כבוד רב למבוגרים מהם ולזקנים בכלל
• בני טנזניה מפגינים  שליטה עצמית גבוהה וכבוד לאחרים, ולעיתים רחוקות יפגינו כעס בפומבי (גם לא הפגנת אהבה וגיפופים).
• בני טנזניה ידועים בחוש ההומור המפותח שלהם.
• תפיסת הזמן של בני טנזניה הנה גמישה ונינוחה ("הקונא מטטה")